Rule, Britannia?

רשומת אורחת מאת פישי.

כמו ביחס לכל מופע ראווה מרשים ומהפנט, אחת השאלות המעניינות הנוגעות לטקס הפתיחה של האולימפיאדה היא לא מה ראינו, אלא מה הוסתר מאיתנו. הכוונה היא לא לאלמנטים הטכניים של ההכנות והביצוע, אלא להשמטות המכוונות-היטב מן הסיפור שהוצג לצופים. התיעוש היה ללא ספק השחקן הראשי בעלילה, והדמוקרטיה הייתה בת-לוויה סמויה אך משמעותית שלו (שמתם לב איך הטקס התרחק ככל האפשר מהקולקטיבים הרובוטיים שאפיינו את קודמו בבייג'ינג? במקום מאסה אחידה, הופיעו על הבמה מאות אינדיבידואלים הנעים כל אחד במסלולו הפרטי).

אבל שתי גיבורות היסטוריות נעדרו מן הטקס. הראשונה היא האימפריה, אולי המורשת המפוארת והאיומה ביותר של בריטניה. בתיאור הכפר-שהפך-לעיר לא היה זכר לקיסרות ששלטה בימים ובארצות ושבה השמש מעולם לא שקעה. מקומן של הודו, אפריקה והקאריביים בהיסטוריה הבריטית נגלה רק במרומז, בעיקר דרך הנוכחות הבלתי-מוסברת של לא-לבנים בין שורותיהם של הכפריים והאצילים האנגליים, במהלך אנכרוניסטי ומאולץ של שיפוץ ההיסטוריה מצידם של בויל ושותפיו.

הנעדרת השנייה מן הטקס היא מלחמת העולם השנייה. בניגוד לאימפריה, שהיא ישות כובשת ודכאנית שמובן למדי מדוע תהווה מקור למבוכה עכשווית, מלחמת העולם השנייה הייתה אחת התקופות ההרואיות בעידן המודרני, רגע היסטורי צלול ונדיר של וודאות מוסרית שהסתיים בניצחון מוחץ וקתרטי של הטובים על הרעים. אז מדוע היא לא זכתה למקום על הבמה? התשובה פשוטה. בניגוד למלחמת העולם הראשונה, שבה סבלה בריטניה אבדות כבדות אך ממנה יצאה כמעצמה החזקה בעולם, מלחמת העולם השנייה הותירה אותה שבורה וחלשה, צל דהוי של עברה המפואר וכינור שני (במקרה הטוב) לארצות הברית העולה כפורחת בסדר הדו-גושי החדש.

אז בויל החליט להתעלם באלגנטיות (?) מהפרקים הנעימים-פחות בתולדותיה של ארצו. אולי זו הסיבה למורת הרוח שנפרשה על פניה של המלכה, שבשישים שנותיה על הכס למדה בוודאי דבר או שניים על חשיבותה של פרספקטיבה היסטורית.

**זוהי רשומה שנייה בסדרה על טקס פתיחת אולימפיאדת לונדון 2012. הרשומה הראשונה נמצאת כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שונות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על Rule, Britannia?

  1. יעל ר. הגיב:

    ישנה סיבה יותר הגיונית לדעתי להתעלמות ממלחמת העולם השנייה – איכשהו, סמלים נאציים לא מצטלמים כל כך טוב בטקס אולימפי שמהלל אחווה עולמית… מיצג על הנושא לא היה מתקבל בעין יפה בפורום הזה, שלהזכירכם אפילו נמנע מאזכור הרצח באולימפיאדת מינכן כדי לא להיות שנוי במחלוקת.

    אין טעם בעיניי להתייחס לחלק הראשון של הטקס כמשהו שהתיימר להיות סקירה היסטורית של ממש. ככזו היא היתה מאוד חסרה, ומהר מאוד (אם כי לא מספיק, כי בעיניי זה היה החלק המייגע של הערב) עברה לג'יימס בונד, למיסטר בין, לספרות ילדים, למוזיקה פופולארית מודרנית ובמילים אחרות – אל הכיף. צפוי.

    וזה הפרצוף הדי קבוע של המלכה. בכל זאת, היא בטח מתבאסת שבגילה המתקדם ובמעמדה הנישא מעם זו כבר שנייה תוך חודש שגוררים אותה בשעות הלילה לראות כמה ילדים מופרעים שעושים רעש…

    אגב, אחת הסיבות המרכזיות שהטקס התרחק ממפגני ההמון המרשימים של בייג'ינג היה שפשוט לא היתה דרך לעשות את זה טוב יותר מהסינים, שלהם אין מחסור בכוח אדם זול, ועוד בתקציב קטן יותר. הדרך היחידה להותיר רושם היתה ללכת על משהו אחר לגמרי, תוך הבלטת להיטי כל הזמנים של בריטניה (ביטלס, מרכבות האלים, מרי פופינס וכו') שאף אחד לא יכול לנכס אותם. מהבחינה הזו, זה הזכיר את טקס הסיום של אולימפיאדת סידני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s