החופש מפריווילגיה

רשומת אורחת של שיר. הכותבת היא עורכת בהכצעקתה.

בחודשים האחרונים צצה מילה חדשה בפמיניזם הישראלי: הסגברה (תרגום ל-mansplaining, כלומר, האקט בו גבר מסביר לאישה משהו שהיא יודעת לעשות טוב יותר ממנו). עם התרגום, הגיעו הדעות וחילוקי הדעות לגבי המילה ומשמעותה, במיוחד בעברית-ישראלית מדוברת. פוסט זה הוא פוסט תגובה לדובי קננגיסר, בעקבות פרשנות שלו על המילה ועל המשתמשות בה.

*

דובי קננגיסר כתב פוסט שגרם לי לתמיהה קלה עד חוסר הסכמה גורף. אני לא רוצה ולא יכולה, כרגע, להגיב על כולו. אני כן רוצה לקחת שתי נקודות שצרמו לי בפוסט ההוא ולנסות להבין מנין נובע חוסר ההסכמה.

נתחיל בעניין לקסיקאלי. דובי כותב על הסגברה: "ניסיון מצד גבר להסביר לאישה איך היא צריכה לנהוג כפמיניסטית". אני לא יודעת אילו בלוגים דובי קורא ולמה הוא מעדיף לקרוא דווקא אותם ואת ההגדרה הצרה הזו להסגברה, אבל לא ראיתי בהרבה מקומות את ההגדרה הזו. ההגדרה הרווחת בה נתקלתי נראית יותר כך: "ניסיון מצד גבר להסביר לאישה איך היא צריכה לנהוג", נקודה. במילים אחרות, מדובר בהתנשאות או פטרונות הנובעת מעיוורון מגדרי מסוים (או, כפי שאחרות יקראו לכך, דבקות במהותנות מגדרית). אני יכולה להגיד שהסגברה, כפי שאני מבינה אותה, היא מילה המתארת התנשאות על או פטרונות כלפי נשים מתוך עמדת כח גברית, על מנת לבטל אותן או את דבריהן ומבלי להקשיב להן. בקצרה, ההגדרות שאני (ומרבית חברותיי הפמיניסטיות) מכירות אינן זהות להגדרה בה דובי משתמש.

[פסקה שנשמטה בטעות בפרסום הראשון של הרשומה:] הוא ממשיך: "אלו הבוחרות להשתמש במושג הזה קובעות כי פמיניזם הוא פרויקט נשי בלבד. לגברים אין מקום בהגדרת הפרויקט". היות ודובי הניח שמדובר בביקורת על גברים שמבקרים פמיניסטיות, הוא מניח שאלו שמשתמשות במונח הזה הן סותמות פיות מקצועיות שרוצות לאסוף חבורת אומרי כן סביבן. כאמור, אם לוקחים את ההגדרה שלו כלשונה – יכול להיות. אבל כאן אני חושבת שדובי מנסה לכוון גם להבדל בין מיליטנטיות ורדיקליות במאבק (ולהסבר המלא והמוצלח, פנו למרמיט). הבעיה מבחינתי, לפחות, היא שבתוך הפמיניזם שאני מכירה השימוש במונח הסגברה נעשה בצורה רדיקלית, ולא מיליטנטית. עד כאן לעניין ההסגברה ויחסי הציבור שלה – היות ודובי ואני חלוקים בנוגע להגדרה שלה, אני די מנועה מלהגיב על המשך התזה שלו לגבי המילה הזו ואלו שעושות בה שימוש.

ההערה השנייה נוגעת להערת השוליים השלישית של דובי. אני ושאר העורכות בהכצעקתה סותמות פיות באופן מקצועי כבר למעלה משנה וחצי במרחב פמיניסטי ציבורי (שלדעתו של דובי, לא יכול להיות קיים כמרחב ציבורי). אנחנו מנהיגות מדיניות תגובות שלא מאפשרת למגיבות ולמגיבים לשפוט, לתת עצות (אלא אם המדווחת ציינה באופן מפורש שהדיווח שלה פתוח לעצות), ואם יש צל של ספק אנחנו בדר"כ נוטות לשלול ולא לאשר, או לערוך, או להתייעץ עם המדווחת עצמה אם התגובה מקובלת עליה ואם היא תרצה להגיב אליה. מדיניות הפרסום שלנו גם יוצאת נגד חשיפת זהות המטריד, וזאת בניגוד למרבית אתרי הולבק בעולם. כל אלו נועדו לקיים את ההולבק הישראלי, ולנסות לאפשר מרחב פתוח לכמה שיותר סוגי דיווחים. להוריד את הווליום על עשרים גורמים שונים, פוליטיים ואתניים, כדי לתת את הבמה לקול המגדרי.

כל זה זה מאפשר רק לבערך 60% מהתגובות שמתקבלות אצלנו להתפרסם בפורמט כלשהו (בדר"כ לא ערוך, ואם לא סופרים את מתקפות תגובות הספאם שמגיעות אלינו אחת לכמה שבועות/ימים). הסיבה היחידה שקיבלנו על עצמנו את קריאתן הדקדקנית של אלפי תגובות היא כדי לאפשר מרחב פמיניסטי ציבורי. האמינו לי, התחביבים של אף אחת מאיתנו לא כוללים התכתבות אינטנסיבית של שבוע על שני משפטים מתוך תגובה והאם הם כן או לא רומזים משהו, אבל זה חלק מהיום-יום של כולנו בתחזוקת האתר. כשהזמן והרצון הטוב מאפשרים וכשכתובות הדוא"ל של המגיבים אמיתיות, אנחנו כותבות בחזרה ומסבירות למה תגובות מסוימות היו בעייתיות לפרסום.

שתי הפסקאות מעלה נכתבו כדי להסביר למה, לדעתי, יש בכל-זאת מקום למילה הסגברה בשיח הפמיניסטי. אני חושבת שיש לה מקום כי נתקלתי בה ואני ממשיכה להתקל בה, אם לא בחיי האישיים אז לפחות אחת לשבוע-שבועיים עם תגובה גברית שמניחה שנשים צריכות להסכין באופן מסוים עם מצב מסוים, ולא משנה אם התגובה נכתבה מתוך רצון טוב לתמוך במדווחות או לא. אבל אני גם אני כותבת את זה גם כמישהי שלא אוהבת את המילה הזו, ומשתי סיבות. הראשונה היא שיש לי כבר הרבה מילים לתאר דעות, מילים ומחשבות של בני אדם על בני אדם אחרים בזווית מגדרית: סקסיזם, מיזוגניה, להטבא"קופוביה (וכאן יש לפחות עשר דרגות שונות של פחד), בורות ובערות הן רק הראשונות שעולות לי בראש. הסיבה השנייה קשורה במידת הפחד והעלבון שהמילה הזו מעוררת בקרב אנשים מסוימים. נראה שלהיות מואשמים במיזוגניה וסקסיזם זה לא כל-כך גרוע כמו להיות מואשמים בהסגברה, ואין לי מושג למה. באמת. אני יכולה להגיד שהסגברה בעיני זה לא פחות גרוע, נניח, מהאופן שבו טל שניידר תארה את הדרך שבה היא שאלה את איילת שקד, "כאשה מאשה", האם שקד לא נפגעה כשלא נתנו לה לדבר בכנס במכון לב. בשני המקרים מדובר בהתנהגות ובתגובה שאמורה להיות אנושית, לדידי, ולא על בסיס מגדר. גברים רבים שמסבירים לנשים מה לעשות עושים זאת מתוך עיוורון מגדרי; בדיוק כפי שזה שאיילת שקד לא דברה בכנס פוליטי לא צריך לכאוב לאף אחת על בסיס מגדרי, אלא אמור להפריע לאנשים פמיניסטיים ללא קשר למינם, מגדרם או דעתם הפוליטית (או לפחות, כפי שאני תופסת פמיניזם).

מה שאני כן מבינה זה שהסגברה יכול לשמש כמונח שמדיר אנשים מהשיח (עבור גברים ונשים שרואים בו סתימת פיות), או כמונח שמחדד תופעה מסוימת (פטרונות והתנשאות מצד גברים על נשים) ומאתגר את ההבנה שלנו לגבי קיומן של תופעות מסוימות. בסופו של דבר, אני יודעת שמילים, חברה ושוויון הזדמנויות הם גם ובעיקר מה שאנשים עושים מהם, אבל שתחושות עלבון ופגיעה הן נייר לקמוס לא רע לאותן מילים, חברה וחתירה לשוויון הזדמנויות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שונות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על החופש מפריווילגיה

  1. דובי הגיב:

    אני מודה שיתכן שטעיתי בהגדרה שלי – שמעתי על המושג לראשונה מספר ימים לפני כתיבת הפוסט, וההגדרה שלי התבססה על דיונים בטוויטר יותר מאשר על כל דבר אחר. מצד שני, הטיעון שלי לא ממש נפגע אם מוחקים את המילה "כפמיניסטית" מקצה ההגדרה שלי. מצד שני, אם זו באמת ההגדרה, אז לא ברור לי מה הקשר להיות הדובר גבר. טרחנים מתנשאים יש משני המינים. כשם שגברים מסוימים חושבים שהם מבינים יותר מכל אשה בכל מיני נושאים, גם נשים מסוימות חושבות שהן מבינות יותר מכל גבר בנושאים מסוימים. קיבלתי הרצאות "מלומדות" על איך לטפל בילדים (ומהן אותן דודות שגוערות בך ברחוב על כך ששכחת לשים כובע וגרביים לתינוק כשבחוץ 30 מעלות בצל אם לא הסגברה על פי הגדרה זו?), כדוגמא בולטת ומגדרית בעליל. אף גבר לא ניסה להסביר לי אי פעם איך נכון לטפל בילדים שלי.
    הטענה המרומזת בהגדרה שמצוטטת בפוסט שקישרת אליו היא "לגברים אין מה לתרום לשיחה". אין שום סיכוי שגבר יוכל להגיד משהו על נושא מסוים שיוסיף על הידע של האשה. וזה טיעון חסר שחר בדיוק כמו הטעות שעושים ה"מסגבירים" עצמם כשהם חושבים שאין שום סיכוי שלאשה יש את אותו הידע שיש להם ואף יותר מכך.

    הבעיה שלי, ואולי מקור הטעות שלי בהבנה, הייתה שדברים שאמרתי הוגדרו כהסגברה כשאני *הייתי במסגרת דיון* עם אותה אשה שהתלוננה. כלומר, לא הסגברתי כלום, כי לא *הסברתי* כלום. העליתי טענה. טענות אפשר לסתור במהלך דיון. זו הדרך היחידה לקיים דיון. אז אפשר אולי לדרוש מגברים לסתום את הפה ולשתות בצמא כל מה שיש לנשים להגיד בלי זכות לנסות לערער או להרהר אחר דבריהן (כי, כאמור, אין שום דבר שאנחנו יודעים שהן לא יודעות, ויש הרבה דברים שהן יודעות ואנחנו לא, על פי ההגדרה), אבל לא ממש סביר שאני אסכים לעסקה הזו. ומכיוון שכבר הסכמתי שלי יש פריווילגיות, כולל הפריווילגיה לעזוב את הדיון בלי שום פגיעה בי, הרי שלא ברור לי מדוע ולמה שמישהו יסכים לכך. כי אז אזכה לתואר הנכסף "בעל ברית"? שיקפצו לי.

    אבל, כמובן, גם מה שעשיתי עכשיו זו הסגברה, כי גם להסביר למישהי שהאשימה אותי בהסגברה שאני לא הסגברתי זו הסגברה (הופס! מסתבר שאפילו מה אני התכוונתי להגיד האשה מבינה לא פחות ממני! פלא!). וזו, בתמצית, הבעיה שלי עם השימוש במושג הזה. אם אסור לי להגיד משהו שחולק על דעתה של אשה (ולא משנה כמה אני מכבד את דבריה ואת האינטליגנציה שלה), המשמעות היא שאסור לי לדבר עם אשה אלא אם אני מסכים איתה. ואשה אחת כזו בחיי זה באמת מספיק.

    לגבי הנושא השני, רק אציין "הכצעקתה" זו בדיוק הדוגמא שחשבתי עליה כמרחב כן מוגן, שכן יכול להמשיך ולהתקיים ככזה בלי לפגוע באיש, וזאת משום שהאתר, למיטב הבנתי, כלל אינו קורא לדיון. הוא מספק מידע ונקודת מבט, אבל אין שם ניסיון להכנס לדיון בדברים (בד"כ), להעלות טיעונים או להתעמת עם טיעונים אחרים. לכן אין שום שמץ של בעיה עם מדיניות הסינון של האתר. הוא אינו מעורב בדיון, אלא, לכל היותר, יכול לשמש כבסיס לדיון או לטיעון מסוים – ואכן, לכך בדיוק הוא משמש אותי כשאני מפנה אנשים אליו במסגרת דיונים על הטרדות רחוב והטרדות מיניות בכלל. אם הובנתי לא נכון אני מתנצל.

    • שמש שמש הגיב:

      עדיין לא הבנתי מה פירוש "בעל ברית", מונח שעלה בדיוני ההסגברה האחרונים. האם הוא משתתף בדיון? האם יש דיון במעמד "בעל ברית", או מונולוג? (קצת כתבתי על זה כאן https://einbeaya.com/2012/08/22/purple-and-scarlet/ )

    • שיר הגיב:

      היי דובי, ותודה על התגובה.

      ראשית, לגבי ההגדרה של הסגברה – אנסה להסביר קצת יותר (ושוב, זה כמו שאני מבינה את המילה הזו והשימוש בה, ולא יותר מזה). סקסיזם לכשעצמו יכול להיות מופעל על ידי כל המינים והמגדרים, אבל כשהוא מופעל על ידי גבר כלפי אישה, הפגיעה תהיה (או תתפס כ) ישירה יותר ומעומעמת פחות. אולי זה עובד כמו שגזענות סמויה יכולה לעורר פחות תרעומת מגזענות גלויה, אבל עבור זה תצטרך לדבר עם מומחי אתניות למיניהם. בכל מקרה, אני חושבת שהסגברה היא צורה מאוד מסוימת של סקסיזם, שבה לא רק שניתן לאישה או לגבר יחס מסוים (כי סקסיזם ואפליה על בסיס מין או מגדר קיימים כלפי כל המינים והמגדרים, כפי שציינת), אלא ששם גבר מסביר לאישה משהו שהיא לכאורה לא אמורה לדעת איך לעשות/לנהוג בו. במילים אחרות, הסגברה היא תת מקרה מיוחד של סקסיזם, עם תפקידים קבועים – גבר שמסביר לאישה. ובתרבות שבה נשים אמורות להיות נחמדות, להנהן ולחייך, התנגדות או תרעומת כלפי בזבוז הזמן המשווע הזה (כלומר, להסגברה) נתפסת כעלבון וחוסר כבוד לדובר. זה חריף יותר כשמאמצים את ההגדרה שלך – איך לנהוג כפמיניסטית, משום ששם דווקא אמור להיות יותר מרחב פעולה וחופש לנשים לבחור את דרכיהן. לכן כתבתי שבעיניי יש הרבה מילים לתאר אלימות וחוסר כבוד על רקע מין ומגדר, אבל למרות שאני לא מחובבותיה הגדולות של המילה, הסגברה תקפה בהחלט כלפי חלק מהמקרים האלו. בכל מקרה, אני מקווה שהחלק הזה מובן יותר עכשיו.

      אם תוכל להיות יותר ספציפי לגבי באיזה פוסט שקישרתי אליו מסתתרת הטענה המרומזת שלגברים אין מה לתרום לפמיניזם, אודה לך. קישרתי לכמה דברים, כולל לכאלו שאני לא מסכימה עמם.

      לגבי הכצעקתה – התייחסתי ישירות לטענה שלך שלא יכול להיות קיים מרחב מוגן (פמיניסטי) ציבורי (ועכשיו, כשאני קוראת שוב את הערת השוליים שלך, אני רואה שיש שם התייחסות לסתימת פיות רק לגברים עבור שיח נשי בלבד. ובכן, זה באמת לא קורה אצלנו. מדיניות התגובות שלנו לא מפלה בין מגדר למגדר, אלא רק בין נסיונות להסביר הטרדות למיניהן, בין אם המגיבים מנסים להסביר לעצמם או למדווחות). אמנם אין אצלנו הרבה דיונים (היו בעבר http://israel.ihollaback.org/2011/05/07/%D7%94%D7%9B%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%94/ ), אבל הכצעקתה בהחלט קיים כבסיס לדיון, גם אם לא כמקום בפני עצמו לדיון. אני שמחה שנעשה בו שימוש בתור משאב – גוף הידע שנצבר שם מכובד מאוד, וגם הוביל לסקר עם עיריית ת"א.

      ולבסוף, לגבי הדיון שאתה ממשיך לחזור אליו. מודה ומתוודה – לא עקבתי אחריו. יוצא שאני מתעסקת עם כ"כ הרבה אלימות ועצבים גם ככה, שלעקוב אחרי ויכוחי רשת מרצוני החופשי זה משהו שקורה לעיתים נדירות. אז צר לי, קשה לי לעקוב אחרי כל מה שאתה כותב כאן ביחס לויכוח הזה, ואני חושבת שאולי יש לך הנחה של ידע קודם שאין לי ביחס אליו. את הפוסט הזה כתבתי מבלי להכיר את הויכוח, ורק בהתייחסות למעט מהטענות בפוסט שכתבת.

  2. שלומית הגיב:

    איך מבטאים את המילה הזאת?… בעברית כמובן (באנגלית זה ברור).

    • שמש שמש הגיב:

      שאלה טובה. זה שילוב של "גבר" ו"הסברה". אני אומרת עם ב' רפויה, אבל שמעתי גם עם ב' דגושה.

    • שיר הגיב:

      לכשעצמי, ביטאתי את זה עד כה כhasgvara. אבל את יודעת, פמיניסטיות. הן לעולם לא יסכימו על שום דבר.

      (ותודה, אגב, לבעלת האכסניה, שפקחה את עיניי לאחר פרסום הרשומה לכך שמדובר בטייק-אאוף גם על הסברה במובנה הפוליטי. אני לפעמים מצליחה להיות עיוורת לחלוטין לצדדים האלה).

  3. פינגבאק: על רקע פטריארכלי « האחות הגדולה

  4. Adi Stav הגיב:

    שיר, במקרה נתקלתי רק עכשיו בפוסט הזה. את שואלת מה דווקא במילה "הסגברה" מעורר תרעומת. ובכן: כי היא מכלילה (ולכן מעליבה), במוצהר ומעצם קיומה, בלי קשר להקשר שבו היא משמשת, בזה שהיא קושרת התנהגות שלילית לכלל ציבור הגברים. השווי "היסטריה נשית" למשל.

    אפשר לדבר על מיזוגניה או על סקסיזם, ולהתווכח אם זו הגדרה מתאימה לאנשים או לסיטואציות מסוימות, אבל עצם השימוש במילה "הסגברה" (שוב, כמו "היסטריה נשית") מחייבת את הקורא להסכים להכללה ברמת הקדם-הנחה, עוד לפני שנאמר בכלל משהו.

    אני חושב שעדיף להשתמש במונחים רגילים כמו" התנשאות גם אם הם פחות ספציפיים. ואם ממציאים מונחים חדשים, שיהיו נקיים מהכללות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s