האזינו השמיים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי

רשומת אורח מאת: הדס פישר. הרשומה פורסמה לראשונה בקבוצת הפייסבוק אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור.

***

הייתי בת שתים עשרה ושבוע כשקראתי בתורה בפעם הראשונה. פרשת האזינו, שמעתה והלאה תמיד תהיה הפרשה 'שלי'. סבא הקליט עבורי (מן הסתם ברשמקול השחור הקטן ההוא) את שבע העליות על גבי סליליה של קלטת אודיו אפורה, ואני חזרתי והשמעתי אותה, במערכת הסטריאו בחדר שלי ובווקמן בלכתי בדרך, טועמת ומשננת את הצלילים ואת המילים. וישמן ישורון ויבעט, יקניאוהו בזרים, צור ילדך תשי. לא לשכוח "אמן" לפני כל עלייה. כשהגיע היום עמדתי, לא בבית כנסת אלא בבית של סבא וסבתא, ומוקפת משפחה קרובה קראתי בקול נרגש ורועד מן הקלף. אני כמעט בטוחה ששכחתי לפחות "אמן" אחד.

מאז האזנתי לקריאות הרבה. בשנים הראשונות אחרי בת המצווה הייתי מקפידה ללכת לבית הכנסת, להתבשם מניחוח הפסוקים המוכרים. אבל תמיד התאכזבתי. הקריאה הייתה בדרך כלל מהירה וחטופה, הניגון שטוח וחסר חן. הפסקתי ללכת. אבל את טעמי הקריאה לא שכחתי. בבגרותי מצאתי את הדרך אל מניין ידידותי יחסית, ליברלי בעיני עצמו, שבו הותר לנו לשמוח בתורה פעם בשנה. ולמדתי את "וזאת הברכה" בעל פה. ולימדתי נשים אחרות לקרוא. אבל הפרשה 'שלי' נותרה תלויה מנגד, כמו ארצם של בני ישראל כפי שהיא ניבטת מפסגת הר נבו. וכשלא יכולתי עוד להסתפק בחריר הצר שנפתח לי אל התורה, עקרתי אל קהילה שבה ניתן לי קול ומקום.

הייתי בת עשרים ותשע ושבוע כשקראתי את האזינו בפעם השנייה. בתום שני ימי חג עלינו לרגל מפתח תקווה, עיר הנשים המהוסות המצטופפות בעזרת הנשים בדממה, לשבות בתל אביב שלנו, בקהילתנו קהילת סיני האהובה. ואני כבר מכירה את הטקס. יודעת איך לברך בניגון הנכון, איך לגעת במקום ראשית הקריאה עם הציצית ולהביאה אל פי, איך לאחוז בעצי החיים, איך להחליק את אצבע הכסף הזעירה על פני הקלף. ואני קוראת בקול גדול, באוזניי מהדהדים קול סבי המנוח וקול הנערה הצעירה שהייתי, ואני עטופה בטלית החדשה, לבנה עם פסים סגולים וכחולים, שקניתי לי לראש השנה, ועליה בירכתי בבוקר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וכיוונתי לימים האלה, של תפילה וניגון וכוונת הלב, שנזדמנו לי סוף סוף השנה.

והשמיים והארץ האזינו ושמעו, ואני דיברתי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, שונות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s