שתי הערות צד על סמים ושתן

בפסטיבל מוזיקלי שנערך לא מזמן שמעתי שתי התייחסויות לסמים ומוזיקה. בהופעה אחת, מיד לפני שהתחילה, מנהל הלהקה שאל: "למישהו יש שאכטה? זה יעזור להופעה". מישהו הביא את הג'וינט הדולק שלו לאותו מנהל, שהעביר אותו לסולן, ששאף פעמים והשליך את הג'וינט לרצפה, משם אסף אותו המנהל והחזירו לתורם. בהמשך אותה הופעה, כשמוזיקה מהופעה אחרת זלגה לבמה בין שני שירים, שאל הסולן – בתגובה למוזיקאי על הבמה השנייה – משהו בסגנון (זה לא ציטוט מדויק) "אבל למה אתה עושה מוזיקה משעממת", והוסיף אמירה (שגם אותה אני לא זוכרת במדויק) שנשמעה כמו "זה כי אין לך מספיק גראס". ובכן, המוזיקאי הזה מניח שגראס זה טוב ליצירתיות מוזיקליות, וגם עוזר להופיע מול קהל. יום לאחר מכן, באותה הבמה, אמרו צמד מוזיקאים שיש להם הפרעת קשב וריכוז ולכן זליגת המוזיקה מהבמה השנייה מקשה עליהם בשירים שקטים). אחד מהם הוסיף "בעקבות חומרים שצרכנו בעבר". כלומר, לפי המוזיקאי הזה, סמים (לא מזוהים בשמם) פוגעים בקשב ובריכוז, ולכן ביכולת ההופעה. מה שמעניין בשני המקרים האלה הוא הביטחון – לטוב ולרע – ב"מה סמים עושים" באופן כללי, ובהקשר למוזיקה ומוזיקאים. התהייה שלי היא האם – בשני המקרים – הביטחון הזה מוצדק עובדתית.

***

בפסטיבל השנה לא היו מספיק תאי שירותים, ואלו שהיו לא נוקו לדעתי בתדירות גבוהה מספיק. עם ובלי קשר, מתחם הפסטיבל המגודר וגם שולי איזור האוהלים מלאו המוני גברים משתינים בעמידה, חלקם על גדר לא אטומה (של מתחם הפסטיבל), שממולה נמצאו אנשים. הצדיקים בסדום שכן השתינו בתאי השירותים בחרו לעתים קרובות שלא לנעול את התא, וכך, אם במקרה פתחת תא שנראה סגור, נתקלת בגבו של גבר משתין. כמה שאלות: מה גורם לאדם מבוגר לחשוב שזה לגיטימי להשתין בציבור, ובמרחב ששוהים בו אלפי אנשים? האם ייתכן שגברים לא מבינים שברגע שהם מוציאים את איבר מינם מן המכנסיים, המרחב הציבורי הופך להיות מרחב לא בטוח עבור כל שאר ה(אנ)שים? האם הם סבבה עם ריח מצטבר של שתן במרחק לא גדול מהמאהל שלהם, ובאיזור שבחלקו אנשים מסתובבים יחפים?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מוזיקה, שונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שתי הערות צד על סמים ושתן

  1. תמר הגיב:

    לגבי החלק הראשון – כמי שעוסקת בחקר המוח ולמדה לא מעט על השפעות של סמים, הביטחון הזה בהחלט אינו מוצדק עובדתית, לדעתי הוא מבוסס על מה שנקרא "אשליית התוקף" (תופעה מאוד מעניינת שדניאל כהנמן אוהב לעסוק בה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s