על התנועה

לאחרונה מתחזקת תופעה מפחידה ביותר, תופעה שאני פוגשת על בסיס יום-יומי, ולפעמים כמה פעמים ביום. נהיגה ורכיבה שלא לפי החוק, ובטח שלא לפי כללי זהירות בסיסיים. תחושתי היא שמשטרת התנועה בקריסה, ושהאופניים החשמליים בתל-אביב פרצו חסם של הפקרות בשמירה על החוק והבטיחות גם אצל רוכבי אופניים רגילים, אצל רוכבי אופנועים וקטנועים ואפילו אצל נהגי מכוניות.

אתמול רכב על המדרכה מישהו מולי על אופנוע. כשעשיתי לו תנועה של "מה הקטע" ומעט חסמתי את הנתיב שלו, נבח עליי "מה מה". היום ברחוב ראשי בתל-אביב מישהו נסע במהירות שבבירור עברה את המהירות המותרת ואם משהו היה משתבש על הכביש הוא לא היה מספיק לעצור. הלכתי ברחוב צר וחד סטרי היום בשכונה אחרת (שגם אין בו ממש מדרכות מסודרות), ומישהו הרכיב את הבן שלו על האופנוע ונסע *מהר*. לפני שני לילות שני רוכבי אופנוע עשו תחרות מהירות ברחוב שלי, רחוב דו סתרי רגיל ולא ראשי. רוכבי אופניים רגילים וחשמליים לא חושבים בכלל לפני שהם נוסעים על המדרכה, גם במקומות שבהם יש שבילי אופניים, וחושבים שמותר להם להיות שם.

באופן כללי, אופניים הם יצור כלאיים מבחינת היחס של אנשים אליהם. בין רכב להולך רגל, הם רוקדים על שתי החתונות: נוסעים על הכביש כשנוח, רוכבים על המדרכה כשנוח. ורוכבים על הכביש נגש כיוון התנועה. ושומעים מוזיקה תוך כדי רכיבה. ומדברים בסלולרי תוך כדי רכיבה. אני מפחדת לצאת לרכוב עם הכלבה שלי. בעקבות אי הבהירות של האופניים גם אופניים חשמליים רוקדים בחוצפתם על שתי החתונות, תוך כדי נסיעה מהירה ומסוכנת.חוץ מלאנשים שמתקשים בהליכה אני כרגע מתייחסת אליהם כאל רוע לא הכרחי שהופך את ההליכה שלי על מדרכות תל-אביב למלחמת הישרדות יומיומית. וזה עוד לפני שדיברנו על המוזיקה הממש חזקה שחלקים משמיעים בדרכם לדרוס את הכלבה שלי.

ולסיום, האופנוע שנסע מולי על המדרכה באמת היה חצוף ואלים, אך הוא לא היה הראשון שראיתי בשכונה שלי ובטח שלא האחרון. יש שיגידו: הם שליחים, זאת הפרנסה שלהם, הם חייבים להגיע הזמן. תגובתי: לא כל רוכב הוא שליח, וגם אם כן, זה לא תירוץ למעבר על החוק וסיכון ברור ומיידי לאנשים אחרים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על על התנועה

  1. תמר הגיב:

    א. זה לא חדש שאופנוענים רבים נוהגים בצורה מסוכנת מאוד (אבל זה כן משונה בעיני שדווקא מי שנוהג בכלי רכב שהופך אותו לפגיע יותר, מקפיד פחות על חוקי התנועה).
    ב. בירושלים נפוצה גם התופעה של הורים (גברם ונשים) עם עגלה שמסכנים את התינוק בצורה בולטת – רצים לכביש עם העגלה, חוצים איתה כביש ראשי באור אדום או רחוק ממעבר החצייה, חוצים כביש בלי להרים את העיניים ממסך הטלפון וכו'. מכל הדרכים השונות לעבור על חוקי התנועה, זו משום מה צורמת לי במיוחד. לא ברור לי איך אדם יכול לסכן ביודעין את ילדיו הקטנים רק כי הוא ממהר או כי הוא קורא עדכון בפייסבוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s