תגית: מרחב ציבורי

נסעתי באוטובוס "דן" וישבתי במושב שבנוי לבן-אדם+תיק/סל/שקית, אך אנשים טועים לחשוב שהוא בנוי לשני אנשים. התיישב לידי (ובצמוד אליי, כמובן) גבר. אפשר לנחש שהוא חשב שהוא רזה מספיק כדי להתיישב שם, אך אני לא ממש בנויה לאינטימיות עם זרים, אז … להמשיך לקרוא ←

לאחרונה מתחזקת תופעה מפחידה ביותר, תופעה שאני פוגשת על בסיס יום-יומי, ולפעמים כמה פעמים ביום. נהיגה ורכיבה שלא לפי החוק, ובטח שלא לפי כללי זהירות בסיסיים. תחושתי היא שמשטרת התנועה בקריסה, ושהאופניים החשמליים בתל-אביב פרצו חסם של הפקרות בשמירה על … להמשיך לקרוא ←

בעבר כתבתי כאן על רמות שונות של ידיעת שפה ועל תסכול מסוים במציאת מקום ללמוד בו ערבית. עכשיו נראה לי ששאלת לימוד הערבית מורכבת יותר, ולא רק בגלל שמדובר בעצם בלכל הפחות שלושה סוגי שפה ושימושים: קלאסית, ספרותית ומדוברת. ישנו … להמשיך לקרוא ←

מנויי "הארץ" קיבלו לא מזמן מוסף נוסף ביום שישי: טורים שנכתבו לכבוד ועידת השלום של "הארץ". ניסיתי לקרוא חלק מהטורים, אבל ויתרתי די מהר כי זה היה משעמם. זה מה שמוזר: איך יכול להיות שנושא טעון כל-כך משעמם אותי? זה … להמשיך לקרוא ←

הימנעות היא דבר מועיל, לטווח קצר. משהו רע קרה, אין כח/רצון/משאבי נפש/משאבי גוף כדי להתמודד איתו, אז לוקחים הפסקה. לטווח רחוק, היא מצמצמת אפשרויות ומרחבים, ומובילה לתחושת אפסות מול העולם. הפסקתי לכתוב בבלוג הזה באופן סדיר לפני יותר משנה והפכתי … להמשיך לקרוא ←

בפסטיבל מוזיקלי שנערך לא מזמן שמעתי שתי התייחסויות לסמים ומוזיקה. בהופעה אחת, מיד לפני שהתחילה, מנהל הלהקה שאל: "למישהו יש שאכטה? זה יעזור להופעה". מישהו הביא את הג'וינט הדולק שלו לאותו מנהל, שהעביר אותו לסולן, ששאף פעמים והשליך את הג'וינט … להמשיך לקרוא ←

כשמישהו נרצח בגלל זהותו הלאומית או הדתית, מתעוררת במקומותינו ציפייה לגינוי. זמן לא רב אחר-כך מתמפים בני האדם, נושאי התפקידים הציבוריים ושאינם נושאים תפקידים ציבוריים, לאלה שגינו את הרצח ולאלה שלא גינו את הרצח. היות שנראה שמניין הגופות הולך לעלות … להמשיך לקרוא ←

לפני שנתיים-שלוש, הבעיה הייתה מיילי שרשרת או שאנשים כיתבו מכותבים רבים על מיילים ולא ב-BCC. הסברנו, גדלנו, הנורמות השתנו (לפחות בכל הנוגע לאינבוקס שלי). נראה לי שהגיע הזמן לכתוב רשימת המשך, שעשויה לעזור לאנשים המסתובבים באינטרנטים ובסמארטפוניה, כדי לעזור לכולנו … להמשיך לקרוא ←

רשומת אורח מאת: הדס פישר. הרשומה פורסמה לראשונה בקבוצת הפייסבוק אני פמיניסטית *דתיה* – וגם לי אין חוש הומור. *** הייתי בת שתים עשרה ושבוע כשקראתי בתורה בפעם הראשונה. פרשת האזינו, שמעתה והלאה תמיד תהיה הפרשה 'שלי'. סבא הקליט עבורי (מן הסתם … להמשיך לקרוא ←

רשומת אורחת מאת לאה אהרונוביץ. *** חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. מאז ראש חודש אלול האחרון אני מסתובבת ושואלת את עצמי, למה אנחנו מחפשים רחמים? מי רוצה שירחמו עליו? לבקש סליחה אני יכולה להבין, אבל רחמים? איזו פולניה תהיה … להמשיך לקרוא ←